ארכיון הבלוג

יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

צמחי מרפא ורקיחה אישית - הפנטזיה של הטיפול הרפואי וגם - "מתכון" לתה טעים ומזין לחורף.

צמחי מרפא והשימוש בהם ברפואה הסינית המסורתית

בתמונה - שורש ג'ינסנג (RENSHEN).
נקרא בסינית "שורש האדם" בזכות אופיו המחזק וצורתו.
הרפואה הסינית המסורתית הינה מערכת רפואית שלמה הכוללת דרכי קבלת מידע רפואי, אבחון וטיפול במחלות אשר הלכה והתפתחה לאורך תקופה ארוכה ביותר (כ - 5000 שנים) וממשיכה להתפתח גם כיום, בעת המודרנית.

אחד הנושאים המורכבים והמעניינים ביותר ברפואה זו הינו השימוש בצמחי מרפא.
כפי שהזכרנו פעמים רבות בעבר, למרות הכרותינו, בעולם המערבי עם הדיקור ככלי הטיפול המפורסם והמוכר של הרפואה הסינית, בפועל, רפואה זו הינה קודם כל רפואת צמחי מרפא.
עיקר המודל הרפואי ומתודות הטיפול עוסקים בהתאמת מרקחות צמחיות בצורות שונות ובאופן מדויק לבעיה ממנה סובל המטופל.

במאמר זה ננסה לסקור בקצרה את ההיסטוריה של צמחי המרפא ונרחיב מעט על השימוש בהם, מהן פורמולות, כיצד אנו בונים מרשם צמחים ומה הייחודיות והחשיבות של רקיחה אישית.


החלק המעניין בכלי טיפול זה, צמחי המרפא, הוא העובדה כי המטרייה מדיקה הסינית (אוסף החומרים שבשימוש רפואי ברפואה הסינית המסורתית) כוללת מעל 5000 חומרים וצמחים, חלקי בעלי חיים ומינרלים שונים ומכילה פירוט עצום לגבי תכונותיהם, התוויותיהם, השפעותיהן החיוביות והשליליות וכמובן, החלק החשוב מכל - השילוב שלהם במרקחת (פורמולה).
בכך אנו רואים כי למרות "קדמוניותו" של כלי טיפול זה אל מול המקבילה הקונבנציונאלית המודרנית העומדת בדמות התרופה, כמות הידע האמפירי שנצבר לאורך תקופה בת אלפי שנים והצורה המדוקדקת והמדויקת בה נאסף, מאפשרים שימוש יעיל רחב היקף ונכון בכלי טיפול זה למגוון עצום של מחלות ובעיות ועם אפשרות ויכולות, כפי שנראה מיד, להתאמה אישית לכל מצב, בעיה ומטופל.

חלק ראשון - היסטוריה והגדרה

המודל התיאורטי-רפואי הסיני נשען על 4 ספרים חשובים עיקריים.
  1. ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב - ספר הרפואה הפנימית הראשון בעולם, נחשב ליצירת מופת בעלת ערך תרבותי רב לצד ערכה הרפואי. הספר עוסק בעיקר בביסוס והצבת יסודות התיאוריה הרפואית הסינית, עיקרון ההוליזם והקשר בין האדם השלם והסביבה או החברה, יין ויאנג ותאוריית 5 הפאזות ועוד. הספר כתוב בצורה מעניינת כיוון שכל הפירוט הרב בו נעשה ע"י שיחה בין "הקיסר הצהוב", דמות מיתולוגית, לבין עוזרו / איש סודו / רופאו - צ'י-בו.
  2. קאנון השאלות המורכבות - ספר זה מרחיב את התיאוריה שבספר הראשון ומפרט אותה. הספר מפרט רבות גם על כלי איבחון מוכר ומיוחד הקיים ברפואה הסינית - אבחנת דופק.
  3. הדיון במחלות קור/סביבתיות - הספר הקליני הראשון העוסק בפירוט תסמינים וסימנים של מחלות רבות ודרכי הטיפול בהן. ספר זה נחשב לשני בחשיבותו, אחרי ספר הקיסר הצהוב. בעוד ספר הקיסר הצהוב ביסס את התיאוריה הרפואית הסינית, ספר זה הציב את יסודות הקליניקה באופן כה משמעותי אשר משפיע רבות אפילו עד ימינו אנו על דרכי טיפול וחשיבה מודרניות.
  4. קלאסיקת הצמחים של שן-נונג - ספר קדום הנחשב לספר הצמחים הראשון אשר מבסס את ההבנה הסינית המסורתית אודות ההגדרה והשימוש בצמחי מרפא. ההגדרות לצמחי המרפא בשימוש עד היום. נקרא על שם אבי החקלאות הסינית, דמות מיתולוגית אשר מיוחסת לה גם המצאת התה.

ארבעת הספרים הללו נחשבים לבסיס וליסודות הרפואה הסינית המסורתית. מתוכם אנו רואים
בתמונה - הספר SHEN NONG BEN CAO JING
קלאסיקת הצמחים של שן-נונג.
הספר הראשון שעסק בהגדרה ושימוש בצמחי מרפא

שני ספרים - הדיון במחלות קור/סביבתיות וקלאסיקת הצמחים של שן-נונג העוסקים בפירוט נרחב בהגדרת צמחי המרפא ובבניית מודל איבחוני-טיפולי המתבסס על כלי הטיפול הזה.

לספרים אלה נוספו עוד ספרים רבים המפתחים את המודל הרפואי לכיוונים ולגישות שונות כאשר גם בהם, בספרים החדשים יותר, פיתוח המודל ושיטות הטיפול השונות מתבסס על צמחי המרפא וההבנה הבסיסית לגבי הגדרתם ואופן שימושם עפ"י שני ספרים אלו.


מתוך כך אנו מבינים כי עיקר הרפואה הסינית לאורך כל שנות התפתחותה היה והווה צמחי מרפא. גם כיום, בבתי החולים לרפואה סינית שבסין, עיקר הטיפול במחלקות השונות - סכרת, מחלות מטאבוליות, אונקולוגיה, גניקולוגיה ובריאות האישה, פריון, בריאות הגבר וכו', נעשה באמצעות צמחי מרפא ולא באמצעות כלים אחרים כמו דיקור או טווינא. כלים אלו בשימוש בעיקר לבעיות כאב אורטופדי או נוירולוגי ולבעיות נוירולוגיות כגון שיתוקים שונים ושבץ.

כיצד מוגדרים צמחים

פעמים רבות אנו נשאלים - מה הופך צמחי מרפא לצמחי מרפא סיניים?
הרי שן הארי בו נעשה שימוש ברפואה הסינית גדל גם בארץ ויכול להימצא בגינה או בחורשה. עץ התות, האורן, גלעין השזיף או הצנובר נמצאים בהישג יד ונחשבים חלקם לארצישראליים לגמרי. 
מה אם כן מגדיר את צמחי המרפא הסיניים? האם מדובר בזנים שונים של אותו צמח שגדלים בסין ולא בארץ? לעיתים התשובה היא - כן. אך לא על כך מדובר.

הספר "קלאסיקת הצמחים של שן-נונג" שהוזכר קודם לכן נחשב לספר הראשון העוסק בהגדרת ופירוט צמחי מרפא סינים. הספר אמנם לא מפרט את כל 5000 החומרים שבשימוש ומסתפק ב 365 צמחים (כמספר ימות השנה) אך חשיבותו הרבה היא בכך שהוא מצליח למצוא מודל הגדרה מעניין ופשוט המתייחס לתכונותיו של הצמח כפי שהיה ניתן לבדוק ולמדוד לפני כמה אלפי שנים.

כיצד אם כך מוגדרים צמחי המרפא הסינים? 

בשונה מההגדרה המערבית המודרנית המסבירה תפקוד ואופן שימוש של צמחי מרפא עפ"י רכיבים פעילים הקיימים בהם, כאלו שניתן למצוא גם בתרופות, ההגדרה הסינית שונה בהרבה ו"טבעית" יותר.
בעוד שצמח כמו שן ארי יכול להיות מוגדר כצמח אנטיביוטי עפ"י ההגדרה המודרנית המערבית שלו וזאת לאור הימצאותם של רכיבים הפוגעים בחיידקים שונים באופן דומה לאנטיביוטיקה המוכרת לנו (אשר מקורה כמובן בפטרייה עם רכיבים שכאלו), אותו צמח מוגדר ברפואה הסינית עפ"י מספר מאפיינים, ככל צמח אחר:

טעם


התפקוד של כל צמח נקבע עפ"י טעמו כאשר לכל טעם יש אפקט אחר על גוף האדם עפ"י המודל הרפואי הסיני.
הטעם החריף - מייזע ומפזר והטעם המתוק - מחזק, הטעם המר - מנקז מטה ומרוקן, הטעם החמוץ - סופח ומכווץ והטעם המלוח מרכך התגבשויות ומייבש.
כך ניתן להסיק לגבי תפקודו של צמח מסוים ולהשתמש בו במחלה מסוימת המוגדרת עפ"י המודל ומבטאת תסמינים מסוימים. 

  • במחלה של חוסר חמור ותפקוד חלש ולקוי נעדיף לחזק עם צמחים מתוקים.
  • במחלת חיצון, נזלת, צמרמורות ותחושת קור בגוף המוכרת לנו מאוד בחורף ננסה לפזר ולייזע באמצעות הטעם החריף.
  • במחלת חום חזקה, במצבי פצעים בגוף (אקנה למשל), עצירויות ועוד נעדיף לרוקן מטה את החום באמצעות הטעם המר. 
  • במצבי "בריחה" כמו הזעה מוגברת, שתן או שלשול תכוף ועוד נכווץ באמצעות הטעם החמוץ ובהתגבשויות שונות, מאסות וגידולים נשתמש בטעם המלוח.

זו כמובן הגדרה בסיסית ביותר של כל מצב, בפועל נעשה שילוב של צמחי מרפא בתוך מרקחת (פורמולה) בה הטעמים משתלבים והתכונות השונות של כל צמח משפיעות בסינרגיה עם שאר הצמחים.

טבע (טמפרטורה)


התפקוד של כל צמחי נקבע עפ"י הטמפרטורה הטבעית שלו. ישנם צמחים "חמים" יש "קרים" ויש דרגות ביניים - חמימים וקרירים.
הטמפרטורה נקבעת על פי השפעת הצמח על גוף האדם ועל המחלות השונות.
הטמפרטורה יכולה להשתנות בצורות הכנה שונות של הצמח. כך למשל שורש הרימניה (rehmannia או di huang בסינית) הינו קר כאשר הוא טרי אך חמים כאשר הוא מבושל עם יין.
למרות שמדובר באותו הצמח תפקודיו שונים מאוד והשימוש בו ייעשה בצורה שונה לחלוטין בפורמולות השונות. הטרי למשל, כצמח קר, מתאים יותר למחלות בהן יש אלמנט חם בגוף אשר יש צורך לסלק ולפזר. המודיפיקציה החמימה יותר של השורש הינה בעלת אלמנט חיזוק יעיל ולכן ייעשה בה שימוש במחלות בהן יש חוסר חזק בגוף.

השימוש בצמחים עפ"י הטמפרטורה שלהם נעשה באופן הפוך לביטויים הגופניים כך שבמצבים בהם הגוף מבטא חום - עיניים אדומות, פצעים בגוף, עור אדום ופנים סמוקות, הזעות חזקות, נדודי שינה, עצירויות ועוד, נבחר בצמחים קרירים וקרים עפ"י חומרת המחלה ובהתאמה למצב. במחלות בהן יש קור בגוף - חיוורון, רתיעה מקור, שילשולים, כבדות וחולשה ועוד נעשה שימוש בצמחים חמימים וחמים.
חום יטפל בקור, קור יטפל בחום. 
זאת בשונה ממתודות אלטרנטיביות שונות בהן "דומה בדומה ירפא" ואשר על פיהן נשתמש בחום כדי לטפל בבעיות חום ובקור כדי לטפל בבעיות קור.
מתודות אלו אינן קשורות לרפואה הסינית.
ניתן להבין את נושא הטעם אם ניקח לדוגמא שני צמחי מרפא - מנטה וקינמון. את שניהם ניתן לשתות בתוך תה רותח אבל המנטה נחשבת למקררת ברפואה הסינית בעוד הקינמון נחשב למחמם. ניתן אינטואיטיבית להבין מדוע זה מוגדר כך. כאשר אנו שותים מנטה אנו מרגישים קרירות מסויימת ובקינמון הגוף מתחמם מיד. עפ"י דוגמא פשוטה זו ניתן להבין שכל צמח וחומר שבשימוש ברפואת הצמחים הסינית מוגדר בין היתר על פי הטמפרטורה שלו.

קישור לאיברים ו"כיוון"


כל צמח במטריה מדיקה הסינית שייך למערכת מסויימת או מספר מערכות. מערכות אלו נקראות בשם "איבר" אך בפועל כל איבר שכזה מכיל רשימה ארוכה של ביטויים ותפקודים בכל מיני איזורים בגוף. 
"איבר" הכליות למשל מתייחס ברפואה הסינית אל הגב התחתון, עצמות הגוף, ברכיים וקרסוליים, אוזניים וחוש השמיעה, שיער הראש, מוח, פתחים תחתונים, אברי המין ומערכת הרבייה, מצבים רגשיים המקושרים לפחד ועוד. אנו רואים אפוא כי למרות השם הדומה - כליות, ההתייחסות היא פחות לאיבר ויותר למערכת שלמה של ביטויים בחלקים שונים.

בכל צמח יש פירוט של ה"איברים" אליהם הוא נכנס ועליהם הוא משפיע. 
צמחים המשפיעים על הכליות הסיניות אם כך ישפיעו על בעיות גב תחתון, בירכיים, יסייעו בשמיעה ויתמכו בשיער הראש, יחזקו את השליטה בפתחים התחתונים ואת מערכת המין וכו'.

השימוש בצמחים עפ"י הגדרה זו פשוט יחסית ומאפשר התאמה של הצמח עפ"י המערכת עליה הוא משפיע. 
קריטריון הגדרתי זה הינו הדומה ביותר להגדרה המערבית של צמחי המרפא - צמחים שעוזרים לעיכול, צמחים שמפחיתים שומן בכבד, צמחים שמרגיעים וכו'.

בנוסף, קיימת הגדרת כיוון בצמחים מסויימים ברפואה הסינית.
צמחים מעלים וצמחים מורידים, צמחים מפזרים וכו'. במצבי צניחה (שילשולים למשל) נשתמש בצמחים מעלים, במצבי עלייה מוגזמת מעלה (מיגרנות למשל) נעזר בצמחים מורידים.

הגדרת הצמחים הסינית הקדומה שונה מאוד מרפואות צמחים עממיות אחרות. היא מאפשרת התאמה מדויקת של צמחי מרפא במרקחת וביצוע רקיחה אישית לכל מטופל עפ"י מצבו ועפ"י בעיותיו.
האפשרות לבצע חיתוכים בתכונות הצמחים לצורך התאמה מדוייקת הופך את השימוש בצמחי המרפא למקצוע מרתק ומדויק מעין כמוהו.

כך למשל, במצב בו אדם סובל מחולשה נרצה לבחור בצמח מתוק בעל אופי מחזק אך אם החולשה מלווה בחום נבחר בצמח מתוק בעל טמפרטורה קרירה לעומת מצב בו החולשה מלווה בקור אז נרצה צמח מתוק וחמים. אם חולשה זו קיימת בקיבה נבחר צמח מתוק וחמים/קריר שמשפיע על הקיבה ואם החולשה מתבטאת דווקא בכליות נבחר בצמח שכזה הנכנס לכליות.

חלק שני על צמחי מרפא ותרופות

האם אתם משתמשים בצמחי מרפא או מכירים קצת את אופן לקיחתם?
בוודאי שכן.


השימוש בצמחי מרפא בודדים מוכר לנו מאוד גם כיום גם אם אין אנו עוסקים בתחום טיפולי כזה או אחר.

כואב הגרון? תה דבש, ג'ינג'ר ולימון
גזר טוב לעיניים, מליסה מרגיעה ומשפרת את מצב הרוח, מנטה טובה לכאבי גרון וזעתר טוב לבטן. התקררת? שתה קצת ג'ינג'ר עם לימון ודבש, הבטן מציקה? קצת קמומיל יכול לעזור.
לא צריך להיות מטפל בצמחי מרפא כדי להכיר את הבסיס, אנו כולנו חשופים לשימוש בצמחי מרפא ביום יום גם אם ברמת תרופת הסבתא הבסיסית.
לרוב עם זאת, אנו מכירים את השימוש בצמח המרפא הבודד לטיפול בבעיה מסויימת (כמו בדוגמאות שניתנו כאן - קמומיל לבטן וכו') ופחות מכירים או עוסקים בשילוב של צמחים ורקיחה.

גם ברפואה הסינית קיים שימוש בצמחי מרפא כצמחים בודדים כיין רפואי, חליטה או בישול כמרק אך השימוש העיקרי בצמחי המרפא הסיניים נעשה בצורה של פורמולות - מרקחות - הרתחה ובישול של מספר צמחים בעלי פעולה סינרגטית לטיפול במחלה או בעיה.
קיימות מאות ואלפי פורמולות המטפלות במגוון עצום של מנגנוני מחלה בגוף ובכך מהוות בסיס יציאה להתאמה אישית ומדויקת למצבו של המטופל.


במה הדבר שונה מתרופה ומתן טיפול קונבנציונאלי?

ובכן, בואו ניקח מצב בו מטופל סובל מכאב ראש ואת תרופת האקמול שככה"נ תומלץ לו במקרה זה שלנו.
נציין כי כמובן שכל בעיה מצריכה אבחון רפואי אך אנו מתייחסים כרגע למקרה הפשוט ביותר רק לשם הדוגמא.

תרופת האקמול ניתנת בצורה דיי אחידה לרוב האוכלוסיה לבעיה כזו של כאבי ראש פשוטים. יהיה שינוי קל במינון בין ילדים למבוגרים ואולי מינון גבוה יותר עפ"י עוצמת הכאב ("כואב מאוד אז קח שני כדורים"). 
באופן כללי אבל ניתן לומר כי המינון והתרופה ניתנים באופן גורף לכלל האוכלוסיה (למעט אנשים בעלי רגישות לתרופה) עפ"י ניסויים וסטטיסטיקות שנעשו ובהם התרופה נמצאה יעילה.

דבר זה אומר כי למרות הבדלים ברורים בין אנשים שונים ובין התבטאויות שונות של המחלה (במקרה הזה כאב הראש), הטיפול יהיה יחסית דומה, אחיד וכללי. נשים, גברים, ילדים, מבוגרים, בעלי עודף משקל, אנשים רזים, בכושר גופני גבוה וללא כושר גופני בכלל, כאלו הסובלים מכאבי ראש באופן תדיר וכאלה שלא, כאלו אצלם כאב הראש מתמקד במצח וכאלו אצלם הכאב הוא בקודקוד דווקא, כולם יקבלו את התרופה בתור טיפול ראשוני ופחות או יותר גם את אותו המינון.


כמו בכל סוג רפואה, יש כאלו עליהם התרופה תשפיע בצורה טובה ויש כאלו אשר עליהם היא לא תשפיע כלל. הסטטיסטיקה שעומדת מאחורי השימוש בתרופה מאפשרת לתת אותה ולדעת מהו אחוז ההשפעה שלה באוכלוסיה אך לא על המטופל האחד כמובן.

אצלו התרופה תעבוד או שלא תעבוד ובהיעדר אפשרות לרקיחה מדויקת יותר, אישית יותר עפ"י מצבו, באם לא תעבוד התרופה, אפשרותו היא רק לפנות לתרופה אחרת אשר ניתנת גם היא עפ"י סטטיסטיקה ובאותו האופן. 


בעוד שאקמול נחשבת לתרופה בטוחה ויעילה, ניתן להבין מהכתוב כי קיימת דרך אחרת אשר שואפת להיות מדויקת יותר ומותאמת יותר לכל מטופל ומטופל. כזו המנסה להבין ולאבחן את האדם כמכלול ואת ביטויי המחלה באופן ספציפי אצלו ולהתאים טיפול לכל הנ"ל.

פורמולות הצמחים הסיניות

הפורמולות הסיניות הן בעצם דרכה ה"תרופתית" של הרפואה הסינית לטפל במחלה ובאדם כאחד.
בשונה מתרופה מערבית המכילה חומר או מספר חומרים פעילים בודדים הארוזים בכדור במינון שנקבע עפ"י סטטיסטיקה ואשר בלתי ניתנים לשינוי, הפורמולות הסיניות מכילות מספר צמחים 
אשר יכולים להתווסף או להיגרע מהפורמולה על פי מצבו האישי של כל מטופל.
כך למשל אם ניקח את תלונת "כאב הראש" שוב כדוגמא, הרי שהפורמולה שתותאם תתחשב במספר רב יותר של גורמים:
הבעיה עצמה (כאב ראש לעומת כאב בטן), המנגנון המייצר אותה (חולשת איבר כזה או אחר, עודף במערכת, חום או קור וכו'), ביטוי הבעיה במטופל הספציפי (כאב ראש פרונטלי מצחי או כאב ראש קודקודי, כאב ראש אחורי או כאב ברקות).

במקביל הפורמולה תעבור התאמה לכל מטופל עפ"י מצבו הגופני והנפשי, גילו, מצבים אחרים מהם הוא סובל ברקע ומצב מערכות גופו השונות.

אנו רואים אם כן כי טיפול בצמחי מרפא סיניים מתייחס לביטויים הרבים של כל מחלה ומחלה ובמקביל, למצבו הייחודי של כל אדם ברגע פגיעת המחלה בו.

כיצד "מתאימים" פורמולה? מה זו "התאמה"?

במושג "התאמה" אנו מתכוונים לכך שפורמולה מסוימת הכוללת הרכב צמחים מסוים והמוזכרת בספרי הרפואה הסיניים כיעילה לכאבי ראש תיבחר, אך הצמחים בה ישתנו ויוחלפו באחרים.
צמח מסוים המטפל בכאבי ראש אך בעל טמפרטורה קרירה מידי יגרע מהפורמולה אם המטופל עצמו סובל גם ממצבים של קור וחולשה. במקומו נוסיף צמח אחר, חמים באופיו ואולי אף מתוק בטעמו המטפל בכאבי ראש.
שילוב של צמח שכזה יאפשר חיזוק של פעילות הפורמולה בטיפול בכאב הראש אך בנוסף ישלב אלמנטים אל תוכה המטפלים במנגנון השורשי שיצר את כאב הראש (במקרה הזה חולשה מערכתית מסויימת למשל).
שימוש במודיפיקציה / התאמה:

  • מאפשר בנייה של הפורמולה ושינוייה בהתאם לכל מקרה.  
  • מאפשר הוספת אלמנטים המחזקים את תפקוד הפורמולה.
  • מסייע לטיפול בתסמין ממנו סובל המטופל.
  • במקביל מחזק ומווסת את מצב תפקודו הכללי.
  • מאפשר מנגד להפחית אלמנטים אשר אינם מתאימים באופיים למצב המטופל (במקרה הזה אלמנטים קרירים אשר יחריפו את החולשה המצויה במטופל כעת).


הרפואה הסינית אם כן מתאימה את התרופה, את הפורמולה והטיפול לאחר בחינה של שני צידי המשוואה. 

מצד אחד - ייחודיות האדם: גבר/אישה, מבוגר/צעיר, מופנם/מוחצן, גבוה/נמוך, רזה/שמן, נטייה לחולשה/נטייה לעודף וכו'.
מצד שני - גורמי מחלה שונים: חום, רוח, קור, תזונה לקויה, פעילות מאומצת, חוסר שינה ומנוחה, סטרס ומתח וכו'.


התוצאה של גורמי המחלה השונים הפוגעים ו"מתלבשים" על אדם ייחודי מסויים יוצרת מחלה וביטויים ייחודיים ושונים.


מקרה לדוגמא - הרכבת והתאמת פורמולה

הבה נעבור על דוגמא קצרה שתעזור לנו להמחיש את העניין בצורה טובה יותר.


             מטופל א' 



בן 56, רגזני, לא אוהב חום, נטייה להשמנה, נטייה לעצירות, תאבון מוגבר וצרבות.

         מטופלת ב'





בת 28, סובלת יותר מקור, רזה, גזים ונפיחות בבטן לאחר ארוחה וצורך במתוק, תאבון תקין, סובלת מכאבי מחזור.






שני המטופלים מארחים בביתם את ארוחת החג השנה, דבר שגורם להם לעבוד הרבה במטבח ולהשקיע זמן ומאמץ בהכנת הארוחה. בערב החג שני המטופלים מקבלים כאב ראש. 
אצל מטופל א', כאב הראש מופיע באיזור הקודקוד והעורף.
אצל מטופלת ב', כאב הראש מופיע באיזור המצח ומלווה בעייפות וכבדות בראש.

הטיפול שיוצע לשניהם יהיה בוודאי - קחו אקמול.
בטיפול הסיני נפעל מעט אחרת.

מטופל א' מבוגר יותר ותסמיניו מעידים על מנגנון אשר נקרא ברפואה הסינית - חום. 

לא מדובר כמובן על חום מדיד ואין הכוונה לכך שמטופל זה סובל מטמפרטורת חום קבועה גבוהה מהרגיל. 

אוסף תסמיניו הינם בעלי גוון תזזיתי (רגזנות), עולה מעלה (צרבות) ופוגע בנוזלי הגוף (עצירות). כל אלו נקראים בגדול "חום" כיוון שגם בחום קיימת חוקיות שכזו (עולה מעלה, מכלה נוזלים וכו').
אותו מטופל גם סובל מהשמנה ומתאבון מוגבר שהינם באופיים סימנים של עודף (עודף פעילות במערכת העיכול גורמת לתאבון מוגבר, אכילה מוגברת גורמת לעודפי שומן בגוף).

כך ניתן לומר שמטופל א' סובל בבסיסו ממצב של עודף וחום. הוא עצמו מציין שהוא לא סובל חום וטמפרטורה גבוהה, דבר שמחזק את אבחנתנו (מטופל בעל עודף וחום יסלוד מחום וירצה להתרחק ממנו).

מטופלת ב' צעירה ותסמיניה מעידים על מנגנון אשר נקרא ברפואה הסינית - קור. גם כאן לא מדובר על כך שטמפרטורת גופה נמוכה מהרגיל אלא על אוסף תסמינים הנכללים כולם תחת הגדרה סינית זו.
צורך במתוק לאחר ארוחה ונפיחות וגזים במערכת העיכול מצביעים על חולשה וחוסר תפקוד תקין של מערכת זו ולכן ניתן לומר גם כי מטופלת זו סובלת מחוסר.
מטופלת ב' אם כן סובלת ממצב המוגדר כחוסר וקור.

אנו רואים איפוא כי למרות ששניהם סובלים מכאב ראש ויקבלו המלצה לאקמול, כל אחד מהם בעל קונסטיטוציה (מבנה והרכב גופני) שונה לחלוטין. 

יתרה מכך, כאב הראש של מטופל א' הינו אחורי וקודקודי. אצל מטופלת ב' כאב הראש מצחי ומערב גם עייפות וכבדות. 

איזורי הכאב וביטוייו שונים לחלוטין. נראה כי חוץ מכך שמדובר על שני בני אדם ועל בעיה כללית שנקראת כאב ראש, אין כאן שום דבר משותף בעצם. 

כיצד יכול הטיפול האחד אם כך (כמו אקמול למשל) להתאים לשניהם במדויק?

לכן קליניקת הצמחים הסינית עובדת בצורה שונה, מותאמת ומדויקת יותר.
למטופל א' המביא איתו אוסף תסמינים עודפים וחמים אל בעיית כאב הראש האקוטית נתאים פורמולה לכאב ראש בסיסית אך נוסיף לה אלמנטים מקררים ומנקזי עודף.


אם התעמקתם עד כה במאמר תוכלו לנחש בוודאי כי צמחים בעלי אופי קריר - קר ובעלי טעם מר יהיו בוודאי בשימוש.

בנוסף, נגרע מהפורמולה צמחים חמימים בעלי אופי מחזק ע"מ לא לגרות את החום שקיים במטופל ולהחריף את הבעיה.
במידה וקיים צמח חמים אשר נחשב ליעיל ביותר לטיפול בכאב ראש נוכל להשתמש בו אך נוסיף צמח קר כדי לאזן את הטמפ' שלו.
כך נוכל לקבל את האפקט החיובי בטיפול בכאב הראש מבלי לקבל את האפקט המחמם והלא רצוי במקרה הזה של הצמח.


במטופלת ב' יתכן ונבחר באותה פורמולה לכאב הראש, יתכן ונבחר באחרת אך, כך או כך, ההתאמה אצלה תהיה שונה לחלוטין. צמחים בעלי אופי חמים וטעם מתוק יתווספו לפורמולה שלה לצד צמחים המטפלים בכאב הראש וזאת ע"מ לחזק את אפקט הפורמולה בטיפול בכאב הראש מחד אך מאידך, לתמוך בחיזוק התפקוד הגופני, המרצת המצב החסר בגוף וסילוק הקור.

התקררות - כיצד מטפלים?

בואו ניקח דוגמא נוספת. אנו יודעים כי באותו מטופל יכולה להופיע מחלה אחת בכמה אופנים שונים.
אדם שהתקרר יכול לסבול מאף סתום ונוזל עם נזלת שקופה, צמרמורות וקשיחות באיזור העורף והשכמות. בפעם הבאה שיתקרר הוא יכול לסבול מנזלת צהובה, שיעול ותחושת חום בעיניים ואף חום מדיד. 
בשני המקרים יוכל לקחת תרופה כמו דקסמול קולד למשל.
בטיפול הסיני עם זאת יקבל טיפול שונה לגמרי. כאן יש ביטויי קור שיש לחמם וכאן, ביטויי חום אותם יש לקרר.




על פי השקף, להתקררות הפשוטה אותה כולנו חווים אחת לתקופה, זו המטופלת לרוב ע"י מנוחה או דקסמול (ודומיו) יש מספר אפשרויות להופעה (לצורך הדוגמא הסתפקנו בשתי צורות הופעה אך קיימות עוד). 


כפי שציינו קודם לכן, למצב של חום נרצה לקרר ע"י צמחים מקררים באופיים - מנטה, זרעי סויה, פרח החרצית. כל אלו מוכרים כצמחים קרירים למצבים חיצוניים וראשוניים שכאלה.

במצבי קור נרצה לחמם דווקא ע"י שימוש בצמחים חריפים ומחממים כמו קינמון, בצל ירוק או פרח המגנוליה (אשר יעיל מאוד לבעיות אף - נזלת, אלרגיות וכו').



ראינו אם כן כי למחלה אחת קיימות מספר אופציות בטיפול.

עד כאן התייחסנו בעצם לחלק אחד של המשוואה הכולל את הביטוי של המחלה.

בואו נבחן כעת את החלק השני - ייחודיותו של האדם עצמו וכיצד לשלב את הצמחים בדוגמא הנ"ל למשל למטופל חלש יותר.

אדם מבוגר, בן 81 בריא בד"כ אך סובל ביום יום מתחושת קור, כאבי גב עליון ובעיות במערכת העיכול.
למטופל זה נוכל להמליץ על פורמולה בסיסית המכילה צמחים כמו ג'ינסנג, אסטרגלוס או אגוז מלך אשר בעלי אלמנט מחזק באופיים ומתאימים לבעיות מסוג זה בגיל מבוגר.
במידה ואותו מטופל התקרר, נבחן את ביטוי המחלה אצלו - חום או קור - ונוסיף את הצמחים המתאימים לפורמולה הבסיסית המחזקת שקיבל.


הפורמולה של מטופל זה אם כן תכלול בסופו של דבר את הצמחים המחזקים: ג'ינסנג, אסטרגלוס ואגוזי מלך ולהם יתווספו הצמחים לביטוי המחלה אצלו - לקור נחמם: קינמון, בצל ירוק, מגנוליה. לחום נקרר: מנטה, זרעי סויה, חרצית.

אז מה נותנת הרקיחה האישית של צמחי המרפא

רקיחה אישית היא מושג המתאר פעמים רבות את הפנטזיה הרפואית החזקה ביותר. 
מה אם היינו יכולים להתאים לכל חולה, לכל מטופל את הטיפול המדוייק המתאים לו בכל שלב ושלב. להתאים את המינון התרופתי לכל אחד באופן שונה עפ"י צרכיו, להוציא מרכיב מתרופה אחת ולהוסיפו לתרופה אחרת כדי לתת תרופה אחת המכילה שני רכיבים לבעייתו של המטופל במקום שתי תרופות.
כיום עוד לא ניתן לבצע זאת, אך רפואת צמחי המרפא הוותיקה יותר, נהנית מיתרון משמעותי זה.
מדוע זה טוב?
  • גמישות טיפולית מקסימלית - התאמת כל טיפול לכל מטופל בנפרד עפ"י מצב הבעיה ומצב המטופל.
  • הפחתת תופעות לוואי - מתן מינון ורכיבים על בסיס המטופל הבודד ולא על בסיס סטטיסטיקה.
  • רזולוציה טיפולית גבוהה - אפשרות לשנות את המרשם והטיפול בכל שלב בהתקדמות הטיפול והמחלה. בכך ניתן להיות בקשר הדוק עם השינויים שהמטופל עובר ולהתייחס אליהם בטיפול.
  • טיפול מנגנוני שורשי לצד טיפול סימפטומטי - היכולת לשלב אלמנטים מחזקים לצד כאלו המפחיתים גודש ועודף, אלמנטים קרים לצד כאלו המחממים מאפשר לטפל גם בהתקף ובתסמין האקוטי ובמקביל גם במצב הכרוני השורשי של כל מטופל ומטופל.
עד כה הכרנו קצת את תורת הצמחים הסינית, למדנו וראינו כיצד על פי אבחנה מבדלת מדויקת לכל מחלה ומטופל ניתן להתאים טיפול באופן אישי ובכך לשפר את הדיוק הרפואי.

כעת, נספר קצת על "פורמולה" סינית מוכרת וידועה המתאימה במיוחד לחורף הקרב ובא.

חלק שלישי - תה 8 האוצרות - נעים לשמור על הבריאות

דוגמא לתה 8 האוצרות. ניתן לשלב קובית סוכר
בסין נהוג לשתות תה לעיתים תכופות. הסינים מסתובבים ברחובות עם בקבוקים דמויי תרמוס קטנים וסגורים בהם סוגים רבים ושונים של תה.
אחד מסוגי התה המפורסמים הינו תה 8 האוצרות (BA BAO CHA) המגיע ממחוז יונאן שבדרום מערב סין במקור.

התה מורכב משמונה צמחים שונים (מכאן מקור שמו).
לכל צמח קיים תפקיד משלו בתה אך בשילוב עם הצמחים האחרים נוצרת סינרגיה ייחודית המווסתת ומשפרת את האפקט הכללי.

התה מכיל בעיקר צמחים פשוטים ומתוקים, מה שהופך אותו לפשוט להכנה, טעים ובעל אופי מתון ומווסת.
בכך מהווה התה מעין פורמולה המשמשת בעיקר לשמירה על הבריאות ואף כרפואה מונעת.
לתה זה מספר ואריאציות והוא משתנה ממקום למקום. ניתן כאן מתכון שאנו מוצאים טעים במיוחד ונספר עליו קצת.

בנוסף, תוכלו גם אתם להתנסות ב"הכנת פורמולה" של תה 8 האוצרות עפ"י טעמכם ועפ"י מצבכם.

המרכיבים



זהו ה"מתכון" הבסיסי של תה 8 האוצרות בו אנו משתמשים.
התה עצמו מאוזן יחסית, הוא מכיל צמחים חמימים וקרירים, מווסתי מערכת עיכול ונשימה, מרגיע ומחזק.
ניתן לשתות אותו לאורך זמן כמשקה יומיומי טעים ומרענן המסייע לשמירה על הבריאות.

ראינו קודם כי התקררות יכולה להתבטא במספר אופנים ובעיקר בהתקררות קרה או התקררות חמה.
בואו נבחן כיצד ניתן לשלב ולגרוע צמחים מתה זה על מנת להתאימו לחורף, למצב חלילה בו אנו מתקררים ומצטננים.


ראשית, נציג מספר צמחים נוספים ואת מאפייניהם הכלליים. הכרות עימם תאפשר לנו להחליט כיצד והאם להוסיפם לפורמולת הצמחים בתה כדי להתאימה למצבנו.

בשקף זה ניתן לראות מספר צמחים מוכרים ופשוטים אותם ניתן למצוא בחנויות טבע או אף בגינה.

לאחר שהכרנו עוד צמחים אשר ניתנים להוספה לתה, חלקם קרירים וחלקם חמימים, חלקם ספציפיים לאזור מסוים כמו גרון או עיניים וחלקם כלליים ומחזקים נוכל להחליט כיצד להשתמש בהם בהתאם למצבנו.


למטופל שבמהלך החורף מתקרר ומבטא סימנים של התקררות חמה נוכל להסיר אלמנטים מחממים או מחזקים מהתה כמו התמר והגוג'י ובמקומם להוסיף צמחים קרירים המסייעים לשיעול, לגרון ולעיניים כמו עלה התות או עלי המנטה.

מנגד, למטופל שהתקרר אך מבטא סימנים של התקררות קרה נוכל להמליץ להסיר אלמנטים מקררים ומטהרי חום מהתה ולשלב במקום זאת צמחים חמימים היעילים למצבו.






אנו רואים בעצם כי ניתן באותה הפורמולה, באותו התה לשנות ולשחק עם הצמחים כל זמן שאנו שומרים על חוקיות מסויימת ומבצעים התאמה של הפורמולה למצב המטופל במדויק.
קיימים עוד שילובים רבים כמובן וכל אחד יכול למצוא לעצמו את השילוב האידיאלי בשבילו, הוספת צמחים מחזקים יותר למצבי חוסר או מפזרים למצבי עודף, הוספת צמחים מחממים בקור ולהפך.
נציין רק כמובן כי אין הדבר מחליף טיפול ואיבחון מסודר, קונבנציונאלי או סיני. כמובן שיש צורך בהתאמה מדוייקת יותר ע"י מטפל סיני ובטיפול קונבנציונאלי באם יש צורך בכך. יחד עם זאת אנו רואים עד כמה אנו יכולים, עם קצת ידע והבנה, להתאים לעצמנו טיפול מונע.

סיכום - אז מה למדנו? 

במאמר זה למדנו קצת על ההיסטוריה של רפואת צמחי המרפא הסינית אשר מהווה את עיקר הרפואה הסינית עצמה, ראינו כיצד מתבצעת אבחנה וכיצד ניתנים צמחי המרפא.
הכרנו מושג חשוב במיוחד והוא הרקיחה האישית, הטיפול האידיאלי למצבים רפואיים ומחלות שונות כיוון שהוא מאפשר התאמה אישית של הטיפול לכל מטופל עפ"י צרכיו.
למדנו כיצד להתאים צמחים לבעיה וכיצד לשנותם עפ"י הביטויים השונים ולבסוף, למדנו להכין את אחד מסוגי התה האהובים והנעימים בסין - תה שמונת האוצרות, עם מודיפיקציות מתאימות למצבים שונים.

ממש כמו אומנויות הלחימה או אומנויות העיצוב והבישול, רפואת צמחים בכלל ורפואת הצמחים הסינית בפרט נחשבות לאומנות רפואית. היכולת לדייק, להבין את מצבו של המטופל לעומק ולהתאים לו תרופה צמחית מתאימה נחשבת למיומנות עילאית המאפיינת רופאים מנוסים ובעלי ידע רב. 
רפואת הצמחים בסין כיום הינה תעשייה המוערכת בשווי של מיליארדי דולרים רבים ואחוז גבוה מאוד מהתרופות בסין הוא תרופות צמחיות.
למרות מקורה הקדום, הותק שלה, הנסיון הקליני שנצבר בה לאורך אלפי שנים והיכולת לבצע רקיחה אישית הופכים את רפואת הצמחים הסינית לרפואת העתיד.

2 comments: