ארכיון הבלוג

יום שבת, 27 בדצמבר 2014

"הקרב על החורף" - אסטרטגיית הטיפול הסינית במחלות חורף נפוצות

"יש לך משהו שמחזק את מערכת החיסון? אני כל חורף חוטף מחלות ונראה שכל מה שמסביבי נדבק אלי.."
האם "לחזק" זו הדרך? האם בכל מצב? מה זה אומר בכלל? - לחזק את מערכת החיסון.
במאמר זה נסביר מעט על אסטרטגיית הטיפול במחלות חורף עפ"י המודל הרפואי הסיני. מתי נחזק ומתי נפזר. מתי נעבוד נקודתית על התסמינים המציקים ומתי נתפנה לעבודה מערכתית יותר אשר תנסה לטפל בנטייה להידבקות מן השורש.


אז נתחיל


מחלות חורף“ בשמן העממי הן שם כולל למגוון מחלות ויראליות וחיידקיות אשר תוקפות לרוב בעונת החורף וכוללות בד“כ שלל תסמינים וסימנים.  
כולנו מכירים את כאב הגרון, הנזלת, השיעול המתמשך עם הליחה, הצמרמורות והרתיעה מקור ורוח וכו‘.
המחלות עצמן נחשבות לקצרות בד"כ, כמה ימים עד שבוע, אך פעמים רבות ניתן לראות כי לאחר מחלה שכזו בת מספר ימים, המטופל מחלים אמנם אך נשאר עם תסמינים מסוימים באופן כרוני.
”מאז ההתקררות לפני שנה האף שלי כל הזמן סתום ונוזל“, ”השיעול הזה קיים אצלי כבר שנתיים, מאז השפעת“, ”כל יום בבוקר יש לי ליחה.. אני חושבת שזה מאז שהתקררתי לפני כמה שנים ופשוט לא יצאתי מזה“.
חלק ממאמרינו עד כה עסקו ויעסקו בעתיד גם בגורמי המחלה הסיניים. מבינהם, אחד מן המוכרים והחשובים ביותר להבנה וניתוח הוא כמובן ה - ”קור“, השפעת עודף קור חיצוני או העדר חום פנימי על תפקוד הגוף, יצירת מחלות והחלמה מהן.
הרפואה הסינית, ציורית בשפתה, מתייחסת למחלה כהתקפה חיצונית על הגוף אשר מנסה לחדור פנימה מחד ומאידך מעוררת לחימה פנימית בה, מצד הגוף.
במאמר זה נסביר כיצד אנו מטפלים במחלות חורף שונות אשר מקורן בד“כ בפתוגן (גורם המחלה) ”קור“. מהם השלבים, עיקרון הטיפול וכיצד זה עובד.

נראה גם כיצד ניתן להתאים את המודל הטיפולי באופן יעיל ודינאמי במיוחד לכל מטופל ומטופל עפ“י תסמיניו ומצב מחלתו ובכך לאפשר טיפול מדויק ומותאם אישית בכל שלב במחלה.




בשביל ההסבר, נבקשכם בשלב זה לעוף על כנפי הדמיון אל החומה הסינית.
נסו לדמיין את אותה החומה - יציבה, חזקה ואיתנה. כל תפקידה הוא לשמור על החלקים הפנימיים של סין ולהגן מפני התקפות חיצוניות.
ב"קרב על החורף", עוצמת חומה זו תיבחן ותיבדק לא אחת. הסדקים שבה, דרכי החדירה, יהוו נקודות תורפה בחוסנה ויאפשרו לאויב לחדור.
מערכת החיסון, העור והשכבות החיצוניות מוצגות פעמים רבות כ"חומה" אשר אמורה לשמור על הסביבה הפנימית שלנו, ממש כמו החומה הסינית, מפני השינויים בסביבתנו (שינויי מזג אוויר, מחלות וכו') לאורך כל המאמר נסו לדמיין את החומה הזו כאשר היא עומדת מול איום, מותקפת, הודפת או חלילה, נפרצת.

גורמי המחלה הסיניים - חיידק או רוח, קור ולחות?

חיידקים, וירוסים או מיקרואורגניזמים אמנם היו קיימים מאז ומעולם אך גילויים וההבנה שהם מהווים גורמי מחלה בוצע רק לפני 200 שנים ונחשב להתייחסות מודרנית להבנת דרכי ההיתקלות והפעולה של המחלות השונות.
מעניין לראות כי למרות שעצם גילוי המיקרואורגניזמים הוא עניין חדש יחסית, הטיפול המסורתי במחלות שכאלו כולל שימוש בצמחים רבים בעלי פעילות אנטי-ויראלית ואנטי-בקטריאלית.
הרפואה הסינית המסורתית מתייחסת לגורמי המחלה בעיקר עפ"י גורמים אקלימיים התוקפים את הגוף ומעמידים את חוסנו למבחן.
כאשר הסביבה קרה השרירים והעור מתקשחים כדי למנוע "חדירה" שלו פנימה, כאשר חם בחוץ נקבי העור מוציאים זיעה ע"מ לקרר את הגוף. לאורך כל החיים השכבה המגנה עוסקת בבידוד המערכת הפנימית מן הסביבה החיצונית ושמירה על סביבה פנימית קבועה פחות או יותר באמצעות התאמת החלקים החיצוניים לסביבה. 
כשל של המערכת המגינה עלול לפגוע ביכולת של הגוף לשמור על הסביבה הפנימית ולהדוף את השינויים הסביבתיים. דבר זה עלול להוביל למחלה.

אז איך בעצם מתרחשת מחלה או מלחמה על הבריאות? כיצד נראה אותו שדה קרב ומה קורה בו?
בתחילה נסביר כיצד פוגעת מחלה בגוף ולאחר מכן את אסטרטגיית הלחימה בה - שלושת השלבים של הטיפול.

שדה הקרב - החומה הגופנית הסינית מול האויב החיצון

בחורף קיימת עלייה בסיכון להידבקות במחלות שונות (שפעת, צינון וכו'). הסיבות לכך כוללות את הימצאותנו במקומות סגורים ופחות מאווררים ע"מ לשמור על החום - דבר הפוגע בתחלופת האוויר וגורם לחיידקים ווירוסים להשאר בקירבתנו זמן רב יותר ולהגדיל את הסיכון להדבקה. בנוסף, בחיידקים ווירוסים מסוימים, הגורמים לתחלואי החורף הנפוצים, קיימת מעטפת מגנה שמתפרקת ומתפקדת פחות טוב בחום. לכן בקיץ, עקב החום, הם פחות נפוצים ועמידים ובחורף הקר, קל להם יותר לשרוד. זו אחת מהסיבות למשל בגינה העלאת חום הגוף חשובה כמאפשרת פגיעה במעטפת הזו והשמדה מהירה יותר של הוירוס/חיידק  ע“י מערכת החיסון. 

הרפואה הסינית רואה את תפקוד מערכת החיסון כמערכת מגנה אשר מופצת בין רקמות הגוף השונות ומצויה בין היתר מתחת לעור. מערכת זו משמשת כחוצץ בין הגוף הפנימי לסביבה החיצונית ואחראית על הדיפה ולחימה בגורמי מחלה שונים במקביל להתאמת הגוף בצורה אופטימלית לסביבה.
בריאותה ותקינותה של מערכת זו מושפעות מגורמים רבים וביניהם - תזונה נכונה, פעילות גופנית, הקפדה על איזון בין מנוחה לעבודה, מצב נפשי וגורמים מולדים.
תפקודה נשמר כל עוד היא מסוגלת להיות מופצת, ללא הפרעה וללא ”חסימה“ ולמלא את כל חלקי הגוף כחומה“.
מערכת זו מופצת, עפ"י המודל הרפואי הסיני, ע"י מערכת הנשימה. 
פעולת הנשימה משמשת כמעין מפוח המסייע להפיץ, לשלוח ולפרוס את ההגנה על חלקי הגוף השונים.

פגיעה במערכת הנשימה עלולה לפגוע ביכולתו של הגוף להגן על עצמו ולהפך - הצבת אתגר וחסימה של הפצת המערכת המגנה (ע“י גורם מחלה כזה או אחר) עלול לפגוע ישירות במערכת הנשימה.

היתקלות במחלה לכן, עלולה לייצר את התסמינים האופייניים המשויכים למערכת הנשימה - נזלת, שיעול וכו‘ אליהם ניתן להתייחס כאל נסיון של הגוף להפעיל מחדש את המפוח ולדחוף החוצה את המחלה שחדרה אליו ובמקביל, תסמינים אופייניים למערכת המגן - צמרמורות, רעד, קשיון שרירים וכו‘ אשר מציגים מצב של חסימת ההפצה ותקיעות.
שלב הלחימה הזה בו קיימת תקיעות מחד ונסיון לפרוץ דרכה מאידך עלול לייצר חום ולכן קיימת פעמים רבות גם עלייה של חום הגוף.
בואו נדון כעת במצב בו מסיבה כזו או אחרת המערכת אינה חזקה מספיק בשביל להגן על הגוף, הסביבה החיצונית החורפית עומדת מול חוסנה של החומה.

השלב האקוטי - קרב הענקים

לא עוד חומה חזקה המפרידה בין הסביבה לבין הגוף, כעת, בשלב הראשון למחלה, הסביבה החיצונית וגורמי המחלה שבה חדרו אל הגוף ושכבותיו החיצוניות. שלב זה מורכב מכמה גורמים בהם יש לטפל.

ראשית, חדירת הסביבה ובראשה פתוגן קור, אל תוך המערכת הגופנית גורמת
 לתקיעות ביכולת ההפצה של המערכת המגנה ולכן עלולה ליצור חום.
בנוסף, עקב הקשר בין המערכות בו דנו קודם לכן, מערכת הנשימה אשר נחשבת למערכת עדינה ופגיעה, נפגעת מחדירת המחלה - פגיעה בריאות.

את תסמיני המחלה ניתן לחלק עפ“י מיקום וסוג הפגיעה גם כן:
קור תוקע את מערכת המגן - צמרמורות, נוקשות ותפיסות בשרירים, כאבי ראש, כאבי גוף.
חום - עליית חום גוף, גרון אדום ונפוח, עיניים אדומות ושורפות.
פגיעה בריאות - שיעול, ליחה, נזלת ואף סתום, קוצר נשימה.

כמובן שלא כל התסמינים חייבים להופיע בכל מחלה ומחלה. בכל מצב ולכל מחלה קיימים הביטויים הייחודיים לה, אך ניתן לראות כי כל הביטויים למחלות אלו נובעים לרוב מאותם 3 מנגנונים בסיסיים בשלב זה של המחלה.

הטיפול בשלב האקוטי - גיוס חיילים אל הקרב

כעת, כאשר הבנו קצת מהי צורת השפעת מחלת החורף על הגוף והגדרנו את 3 המנגנונים הבסיסיים האחראיים על ייצור התסמינים השונים, ניתן לקבוע עיקרון טיפול לשלב זה.
באופן כללי תסמינים גופניים ונפשיים שונים מתחלקים לקטגוריות עפ"י אופי הביטוי. ביטויים קרים - רעד, פנים חיוורות, כאבי גוף, נזלת שקופה וכו‘ אל מול סימנים חמים - גרון אדום נפוח וכואב, עיניים אדומות, חום מדיד וכו‘. בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב, ספר בן 2500 שנים המהווה את הבסיס התיאורטי והקליני של הרפואה הסינית המסורתית והמודרנית, נכתב ”מה שקר, חמם אותו, מה שחם יש לקרר“. 
עיקרון טיפול זה מרמז על כך שהשימוש בצמחי מרפא צריך לכלול צמחים בעלי אופי הפוך לתסמיני הגוף. באם התסמינים מוגדרים כקור יש להשתמש בצמחים חריפים וחמים ובאם התסמינים מוגדרים כחום יש להשתמש בצמחים קרירים. בנוסף, אם יש תקיעות צריך ”לפזר“ ולהפך.


השימוש בצמחים או בכלי הטיפול האחרים ייעשה כאמצעי להזעיק כוחות לחימה נוספים לאיזור הקרב. לאחר ההתקפה יש לבלום את האויב ולהודפו.
צמחי המרפא אמורים לנגוד את התסמינים שהמחלה מייצרת ובכך לעזור לגוף להלחם בה - מחלה קרה תחומם, מחלה חמה תקורר וכו'.





אם ניקח את 3 המנגנונים הפגועים עקב מחלת הקור החורפית ניתן להבין כי בטיפול, עלינו לפעול בצורה הפוכה להם.
אם קיים קור - יש לחמם
אם קיימת תקיעות - יש לפזר ולהניע
אם התקיעות יצרה חום - יש ליזע ולקרר.
על הפגיעה במערכת הנשימה נתעכב ונרחיב בשלב הבא.

בשלב זה, עיקר הפורמולות הניתנות מכילות צמחי מרפא המוגדרים ברפואה הסינית כחמימים (ע“מ לסלק את הקור) וחריפים (ע“מ להניע וליזע).
צמחים כמו קינמון, ג‘ינג‘ר, בצל וכו‘ ניתנים פעמים רבות כחלק מפורמולת הצמחים במטרה להיאבק בקור שחדר, להפיץ מחדש את מערכת המגן, ליזע את החום שנוצר כתוצאה מהתקיעות ולהשיב את הגוף לאיזונו מול הסביבה.

הפורמולות בשלב זה נבחרות עפ"י עקרונות הטיפול של חימום, הנעה ויזוע ומותאמות עפ"י התסמינים.
במצב בו הנזלת חמורה יותר תינתן פורמולה חריפה חמימה הפועלת על האף. 

במצב בו תפיסות השרירים וכאבי הגוף והראש חמורים יותר - חריפה חמימה אשר מתמקדת בהפצה והפסקת כאב וכו'.


בנוסף, ולמרות האמור לעיל, במצבים בהם החום גבוה יותר או שסימניו דומיננטיים (כאב גרון למשל) הדאגה בטיפול תהיה מפגיעה של החום עצמו בגוף ולכן, למרות שהמצב הראשוני נגרם אולי מקור, כעת גורם המחלה החדש הוא חום המצוי עדיין בשלב חיצוני והתחלתי ולכן, את הצמחים החמימים והחריפים נחליף בצמחים קרירים.
מנטה, עלי תות, פרחי חרצית ואף זרעי סויה נחשבים לצמחים קרירים אשר יהיו בשימוש בשלב זה בתוך פורמולה ופעמים רבות מתווספים להם צמחים רבים אחרים (לחלקם אגב ידועה פעילות אנטיביוטית, דבר המתאים גם באופיו לטיפול המערבי).

ניתן לראות אפוא כי בשונה מטיפול גורף לכל מחלות החורף (למשל לקיחת דקסמול ע"מ לטפל במרבית התסמינים), הטיפול הסיני שואף להתאים את תהליך הריפוי לכל מטופל עפ“י תסמיניו ועפ“י ביטוייו.

לאחד אשר סובל מנזלת ואף סתום תותאם פורמולה אחת בעוד לאחרת הסובלת מכאב ראש, צמרמורות וחום תותאם אחרת.
מטרת שלב זה אם כן היא לסייע לגוף להביס את המחלה ולסיים את הקרב האגרסיבי עם פגיעה מינימלית אשר עליה יתגבר הגוף בשלבים הבאים. טיפול שגוי בשלב זה עלול להחליש את הגוף ולגרום לפגיעה קשה יותר שתצריך שיקום ארוך ומסובך יותר.

השלב הפוסט אקוטי - הצטברות ו"בלאגן" בשדה הקרב

הקור גרם לתקיעות, תקיעות יצרה חום, חום פוגע ומייבש את נוזלי הגוף. המחלה פגעה בריאות והחלישה אותן וכעת, במידה והמחלה לא טופלה כראוי ולא ”עברה“ לגמרי, מגיע השלב הפוסט אקוטי.

בשלב זה, לאחר ה“מלחמה הגדולה“ נשאר שדה קרב ריק אך פגוע אותו יש לשקם.
הגוף הצליח כבר להתגבר בעצמו על מחלת החורף אך הנזק שנגרם השאיר אותו חשוף ובהסתכלות פשוטה יותר כאילו לא הצליח לשחרר את המחלה לחלוטין.
המצב לא עבר לחלוטין עקב חולשה גופנית קודמת, טיפול לא מתאים או פשוט החלשת הגוף יתר על המידה ע"י המחלה, ובשלב זה התסמינים הם אחרים.

כעת, נוכל לראות בבירור מצבים כרוניים יותר, לרוב מלווים בתסמינים של פגיעה במערכת הנשימה.
בשלב זה אנו רואים פעמים רבות אנשים אשר אינם חולים כבר, אבל עדיין לא ממש בריאים לגמרי.

כאבי הגוף נעלמו, אין צמרמורות, הנזלת השתפרה אבל נשאר שיעול עיקש, ליחה, מרגישים עדיין חולשה והאף פעמים רבות סתום או נוזל. 

אלו הם התסמינים הבולטים של שלב זה.

הטיפול בשלב הפוסט אקוטי - ניקוי וויסות

השיעול, הליחה והתחושה הכללית עלולים להמשך למשך שבועות ואף חודשים בשלב זה. הגוף אמנם התגבר על המחלה אך הוא מותש מהמאבק בה ואינו מצליח לשחרר את שאריותיה.
דמיינו שדה קרב גדול לאחר מלחמה. האזור פגוע, פצוע, קיים חוסר סדר ודברים אינם במקומם.
בשלב זה יש צורך ”לסדר“ ולווסת - יש לסלק עודפים מחד ומאידך, יש לתמוך בגוף ע“מ להחזיר את המצב לקדמותו.
יש לפנות את הפצועים וההריסות מחד ומאידך, לטפל באדמה ולשקמה, ליישר אותה כדי להכין אותה לבנייה מחודשת.

מצב זה נחשב למסובך ורגיש לטיפול. קיימת ליחה אותה הגוף מנסה לסלק ע"י שיעול אך מאידך, הגוף אינו חזק מספיק בשביל לשחררה ונחלש כל העת עקב ההכבדה הליחתית.
קיים רצון לווסת את מעברי האף אך החולשה אינה מאפשרת שליטה טובה בו והאף נשאר סתום.
ניקח למשל את תסמין השיעול לצורך הדיון,
פעמים רבות הטיפול בו יבחרו אנשים יהיה טיפול מפסיק שיעול. למרות שקיימת ליחה במערכת, השיעול הוא התסמין עליו מתלוננים ולכן סירופים למיניהם, סוכריות מציצה וכו‘ נלקחים במטרה להפסיקו.

עפ“י ההסתכלות הסינית, כשיש שיעול, יש ליחה.
בין אם השיעול רטוב וליחתי, בין אם מלווה בליחה מועטה וצמיגית ובין אם יבש במיוחד, עצם קיומו מעיד על הימצאות גורם מכביד וליחתי במערכת אותו יש ראשית לסלק ובכך להקל על השיעול.
אם רק נפסיק את השיעול, הליחה תיתקע עוד יותר ועלולה לגרום להחמרה לאורך זמן של המחלה. 

ניתן להבין את המצב אם נחזור לדימוי בו בחרנו קודם - פעילות ה“מפוח“ של הריאות.
הליחה תקועה ומקשה על המפוח לפעול. המפוח, אשר עובד כעת נגד התנגדות, נדרש לדחוף חזק יותר ע“מ לסלק את הליחה. באם נסלק את הליחה נקל על פעילותו החלקה של המפוח והשיעול יוקל.

עיקרון הטיפול בשלב זה אם כן יהיה סילוק ליחה והפסקת שיעול.

למרות הנטייה ההגיונית לבחור בצמחים ופורמולות מייבשות ליחה, דווקא בשלב זה יש להיזהר איתן ואף להעדיף לבחור דווקא בפורמולות מכייחות ומוסיפות נוזלים.

הליחה, כגורם צמיגי הנמצא במערכת אמורה להישטף החוצה ולכן נקיטת דרכי טיפול מייבשות עלולה לגרום להצמגה נוספת בליחה ותקיעה חמורה יותר שלה.

ואכן בשלב זה הפורמולות שבשימוש הן פורמולות צמחים אשר ”שוטפות“ את הליחה ומאפשרות ניוד טוב יותר שלה אל מחוץ לגוף.

בשלב הבא, לאחר שהליחה פחתה והיא מימית יותר, ניתן לייבש את שאריותיה עם צמחים מייבשים ולעבור לשלב הטיפול האחרון.

השלב האחרון - חיזוק - בנייה מחדש של החומה

ה“קרב“ נגמר כבר מזמן, שדה הקרב פונה מפצועים והאזור נקי, מסודר ומוכן לבנייה מחדש.
זהו זמנו של החיזוק.
לאחר החימום וההפצה ה“מיליטנטים“, הוויסות, הניקיון והסידור מחדש המאזנים מגיע השלב בו צריך לשקם ולבנות מחדש את הגנותיו של הגוף ולחזק את מערכותיו השונות.
שלב זה כבר אינו מתאפיין בתופעות ותסמינים חריפים, אין בו את הנזלת, כאב הראש והשרירים, השיעול העיקש או הליחה.
בשלב זה נראה בד“כ תסמינים מתונים ועדינים יותר - עייפות, תאבון מופחת, רגישות מסוימת לקור וכו‘.
פעמים רבות, לאחר טיפול נכון ומדויק בשלב השני, הגוף מתאושש בעצמו ומצליח להשתקם ללא עזרת הטיפול.
גוף האדם שואף תמיד לתקן ולרפא את עצמו ולכן, במקרים רבים, עצם סילוק העומס על המערכת שנוצר מהתקפת המחלה מאפשר לגוף לקיים את שלב הצמיחה מחדש ועצמאית.
עם זאת, מטופלים רבים מגיעים לקליניקה מספר חודשים לאחר מחלה כאשר הם כבר בריאים, נטולי תסמינים אך רגישים מאוד לכל התקפה מחודשת ונוטים לחלות לעיתים תכופות.
כאן בעצם חשיבותו של שלב זה. היכולת לחזק את הגוף מחדש, לבנות את חומותיו ולשפר את חוסנו בשביל למנוע הישנות וחזרה של המחלה ויצירת פגיעה מחודשת.

הטיפול בשלב החיזוק - ”בלי סוכריות“

"סוכריות" כפי שהגדיר זאת אחד ממורנו, הם צמחים אשר עובדים באופן ממוקד על בעייה מסויימת.
כל זמן שניתן אותם הבעיה תיעלם.
לדוגמא, מצב של אף סתום בו ניתן צמחים אשר פותחים ומייבשים את האף. מצד אחד אותן סוכריות מאפשרות לגוף לשקם את עצמו בלי להתמודד עם התסמין המעיק של המחלה.
בשלב החיזוק בו אנו מצויים כעת, לאחר שעצרנו את ההתקפה וניקינו את שדה הקרב, המטרה העיקרית הינה לעבוד עם פורמולות בעלות אופי מחזק, מזין, בונה אישר אינן מכילות צמחים אשר עובדים באופן ישיר על הבעיה.
באם התחלנו מנזלת ואף סתום בשלב האקוטי אשר טופל באמצעות צמחים מייבשי ופותחי אף הדומים בתפקודם מבחינה רעיונית לתרסיסי אף או דקסמול ובשלב הפוסט אקוטי טיפלנו ע"י פורמולה מווסתת ומנקה המכילה גם צמחים שעובדים על האף כדי להמשיך ולשפר בו את המצב, הרי שבשלב זה מטרתנו היא לחזק את הגוף, ללא עזרת הצמחים הפועלים באופן ישיר על האף ולבחון את השיפור באף מעצם הטיפול המחזק והמערכתי.

במילים אחרות, אם קודם טיפלנו במנגנון אך הוספנו ”סוכריות“ - צמחים אשר עובדים באופן ישיר על הבעיה (פותחי אף, מייבשי נזלת, מפסיקי שיעול וכו‘), הרי שעכשיו אנו עובדים עם פורמולת צמחים מחזקת בלי אותן ”סוכריות“ ודורשים ומצפים שהגוף ימשיך את השיפור בתסמינים גם ללא עבודה ממוקדת עליהם.
שלב זה מראה על חוסנו של הגוף ויכולת השיקום שלו. אם מצב האף משתפר ללא השימוש בצמחים לאף ורק דרך העבודה המערכתית, הרי שהגוף פועל בצורה טובה והפרוגנוזה (הצפי לריפוי) טובה.

גם אם קיימים התקפים בשלב זה יש להתעקש על הדרך.

פעמים רבות ההתקפים חלשים יותר, מועטים יותר וההחלמה מהם מהירה ומלאה יותר.
הפורמולות בשלב זה מתונות יותר, במינון נמוך יותר ופועלות לאורך זמן. 
יש לתת לגוף זמן להחלים ולהבשיל מחדש כדי שיוכל לעמוד איתן אל מול שינויי הסביבה ומחלות שונות בה.

בשלב זה אנו בעצם בונים מחדש את החומה בשדה הקרב שלנו שטופל ונוקה.

חשיבות העבודה בשלבים

למה לא ישר לחזק? למה לא להתחיל מניקוי גם אם המחלה בשיאה?
ממש כמו שלא היינו יכולים לבנות חומה מגינה תוך כדי מתקפה עוצמתית, כך גם לא נוכל לחזק בשלב אקוטי שכן טיפול שגוי שכזה עלול להפריע ליכולתו של הגוף להדוף את המחלה ממש כשם שחומה עלולה לכלוא את האויב בפנים ולאפשר לו לגרום לנזק נוסף.

אנו רואים כי בשדה הקרב כמו במערכה הגופנית על בריאות האדם, יש חשיבות לשלבים השונים והתאמתם המדויקת למצב.


בשלב הראשון, העימות האגרסיבי בין כוחות הגוף לבין המחלה הוא קריטי והיכולת להחלים בצורה מלאה מושפעת רבות מהצורה בה הגוף נלחם במחלה עם או בלי סיוע. הגוף החזק בשלב זה, נלחם במחלה חזקה, במידה והגוף חלש יותר יש צורך להשלים את הכוחות עם טיפול.
מאידך, טיפול לא מתאים עלול בשלב זה לעכב ולפגוע במלחמתו של הגוף ממש כמו ציוד לא תקין בקרב.
על הטיפול להיות ממוקד, מותאם לכל מטופל עפ“י תסמיניו ומצבו ובעיקר בעל אופי ”התקפי“ שכן חיזוק בשלב מוקדם זה עלול להכביד על מערכות הגוף ולהתקיל את פעולתן החזקה והנחוצה בשלב האקוטי.

בשלב השני, אבדות בשני הצדדים. המחלה נחלשה וכבר אינה קיימת בגוף אך גם הגוף חלש ופגיע מאוד. תסמינים שונים נוטים להיתקע בשלב זה ולגרום לכך שהמטופל ”לא לגמרי יצא מזה“.
שיעול, נזלת כרונית ואף סתום, חוסר תאבון וחולשה, כל אלו מדגישים את חשיבות הוויסות - כבר אין קרב וכעת יש צורך לסדר ולנקות את השטח כדי להכינו לבנייה מחדש או במילים אחרות, לאפשר לגוף לשקם את עצמו.
מה שלא נצליח לנקות בשלב זה יישאר כאנדרטה לקרב שהיה וישמש תמיד כנקודת תורפה בחומה החדשה שנבנה.
ליחה שלא תסולק לגמרי עלולה בשלב מאוחר יותר לצוף שוב ולהתחבר למחלה חדשה שתתקוף, להשאיר את הגוף בנקודה נחותה בתחילת הקרב הבא ולהגדיל את הסיכון לפגיעה משמעותית יותר.

בשלב השלישי, לאחר ששדה הקרב פנוי ומוכן יש לשקם את החומה ולבנותה מחדש. כשם שניקיון השטח חשוב, כך גם הבניה מחדש אשר תציב חומה והגנה חזקה יותר מבעבר ותיצור עמידות גופנית לאורך זמן.
כשם שרומא וחומת סין לא נבנו ביום אחד, ממש כמותן, גם כאן מדובר על תהליך מתון והדרגתי שמטרתו ”שקט ושלום“ לזמן רב.
בשלב זה, עבודה עם צמחים אינטנסיביים העובדים נקודתית על תסמינים תפגע בחיזוק החומה ועלולה לייצר ”שאננות“ במערכת. הגוף מצליח לתפקד כמו שצריך רק כל זמן שהוא מקבל הנחות, סיוע ועזרה ו“סוכריות“ ואינו יכול לשמור על מעברי האף פתוחים, על הריאות נקיות מליחה ושיעול וכו‘ בעצמו.
בשלב זה יש לבנות חומה חזקה, ללא עזרה והישענות על גורמים מקלים כדי לייצר חוסן.

לסיכום, הטיפול הסיני במחלות החורף ובכלל, נחשב לרב שלבי, רב מערכתי וממוקד בביטויים השונים אותם מציג המטופל. הטיפול שואף, בכל שלב לסייע לגוף בנסיונו לחזור לאיזון תוך דחיקת גורמי המחלה מחד ומאידך עידוד הגוף לשיקום ובניה חזקה וטובה יותר.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה