ארכיון הבלוג

יום שבת, 7 בפברואר 2015

טעויות נפוצות בהסברה הסינית - האם אנחנו באמת מבינים את הרפואה הסינית?

האם זה באמת כך?

טעויות נפוצות בהסברת ובהבנת הרפואה הסינית בארץ


אם אשאל אדם ממוצע ברחוב כיצד פועלת הרפואה סינית אקבל בוודאי תשובה כללית של - יש בגוף מרידיאנים שהם ערוצי אנרגיית חיים. דוקרים נקודות על גביהן כדי להכניס אנרגיה מהמטפל אל המטופל.

האם זה נכון? האם הסבר זה מספק? האם זה גורם לכם להבין את הרפואה הזו שתופסת תאוצה, מופיעה בבתי חולים ובמוסדות רפואיים, נחקרת מאוד ומוכרת יותר ויותר?

במאמר זה ננסה להבין מספר דברים לגבי מקור אי הדיוקים לגבי הרפואה הסינית במערב וההסברה שלה בהם נתקלנו מצד מטופלנו.





מהיכן מגיעים המושגים הסינים שאנו מכירים

לאחרונה נכחנו במספר הרצאות, פגישות וסדנאות בנושא הרפואה הסינית אשר ניתנו לקהל הרחב.
חלק מן הרצאות היו שיווקיות, חלקן אינפורמטיביות וכו‘.

בעוד שלכל הרצאה הייתה מטרה שונה וכל אחת עסקה בעניין אחר מתוך הרפואה הסינית, כל ההרצאות כולן עסקו בהיקף כזה או אחר בניסיון להסביר מהי בעצם הרפואה הסינית, מתוך מחשבה נכונה שביסוס מושג זה - רפואה סינית מסורתית, יאפשר בנייה טובה יותר של מטרות ההרצאה.

בין אם שיווקית, פילוסופית או אינפורמטיבית, כל ההרצאות ניסו לגעת במושג "רפואה סינית" ולהסבירו בצורה פשוטה כדי לייצר הבנה בסיסית בקהל המאזינים לגביה ומתוך כך להמשיך.

המשותף לכל ניסיונות ההסברה היה שימוש בעולם מונחים מקצועי מתוך עולם הרפואה הסינית (צ'י, מרידיאנים, יין, יאנג וכיו"ב).
מושגים אלו מהווים בעצם את בסיס המודל התיאורטי של הרפואה הסינית המסורתית ומצריכים הסבר מעמיק וארוך לצורך הבנה נכונה שלהם.

בסין עצמה ההבנה לגבי מושגים אלה אינטואיטיבית יותר כיוון שהם נחשבים לחלק מהתרבות.
גם שם עם זאת, ההבנה היא בסיסית ומקבילה, מבחינת הבנה של מושג רפואי, להבנה של המושג תא או כולסטרול ע"י האדם ההדיוט במערב.
אצלנו עם זאת, במערב, מושגים אלו חדשים לגמרי, הם אינם מופיעים בתרבותנו ולרוב, למרות נסיונות רבים לכך, לא באמת ניתנים להשוואה לשום דבר שאנחנו מכירים.

בהרצאות או בסדנאות, בכתבות בעיתון או בטלויזיה נהוג להשתמש כאמור במושגים אלו אך מפאת קוצר בזמן ועקב מורכבותם של מושגים אלו, לא ניתן להתעכב על משמעותו האמתית של כל מונח או מושג.

אז מה עושים? איך מעבירים מושגים בסיסיים החשובים להכרות עם הרפואה הזו מבלי להיכנס לעומקם?
על מנת לפתור את הבעיה, נעשה לרוב נסיון למצוא מקבילות ”מערביות“ ע“מ להסביר את המונחים הסינים.
פעמים רבות אנו יכולים לקרוא או לשמוע בהרצאה את המושג "אנרגיה", "כוח חיים", "תמצית", "זרימה" ועוד, ממש כמו שרשמנו במשפט הראשון במאמר זה.

פעם ועוד פעם וכך השתרשו אצל קהל המאזינים התובנות שמושגים סיניים מורכבים ביותר כגון צ‘י, דם, יין ויאנג ניתנים להסבר פשוט ע"י ”תרגום“ שלהם למושגים מערביים שכאלו. 
מהו צ'י? צ'י זו אנרגיית חיים.
מהו מרידיאן? מרידיאן הוא ערוץ בו זורמת האנרגיה.

מושגים כלליים אלו אכן תופסים חלקית אולי את כוונת המשורר במושג המקורי במקרים מסוימים.

בלתי אפשרי להסבירם על רגל אחת ועקב כך, נוח מאוד לשלבם ולהשתמש בהם כדי להמשיך ולהעביר את ההרצאה או הסדנה מבלי לגזול זמן רב.

עם זאת, הרי שחשוב לזכור כי מלכתחילה, שימוש בהקבלות אלו בוצע לצורך העברה מהירה של נושא כללי מבלי להיתקע על מונחים בעייתיים. 
הוא מתאים בדיוק לכך אך לא מעבר.

חשוב לעצור מידי פעם ולהבין כי על אף השימוש הנפוץ בהקבלות הללו בקרב הציבור הרחב ואף בין המטפלים עצמם, מושגים אלו עמוקים בהרבה ומורכבים בהרבה מהפשטתם במושג מערבי כמו "אנרגיה".

בואו ניקח באמת את המושג הזה למשל - אנרגיה.
אנרגיה היא מושג אשר לו כבר קיימת הגדרה פיזיקלית ברורה - ”כמות העבודה שניתן לעשות באמצעות כוח“.
גם אם מושג זה אכן תופס במידה מסוימת את הגדרת המושג הסיני ”צ‘י“ אין הוא אינו זהה לו.
המושג צ'י כולל אספקטים של תקשורת גופנית, הזנה, וויסות בין חימום וקירור ועוד.
למושג זה הגדרות נוספות אשר אינן יכולות להיות מוסברות רק ע“י ”הכוח לבצע עבודה“ שמציעה ההגדרה המילונית לאנרגיה ולכן לא ניתן להחליפו בקלות ולומר - צ‘י הינו אנרגיה הזורמת בגוף. 

גם אנו נתקלים בקושי רב להרצות ולהעביר מושגים אלו "על קצה המזלג" בהרצאה. לכן בבלוג שלנו אנו מנסים פעמים רבות להסביר לעומק מושגים סיניים מסורתיים בצורה מעמיקה יותר.
מאמר זה אינו עוסק בהסבר המושגים הסיניים, על כך ניתן למצוא חומר במאמרים אחרים.

במאמר זה כאמור נציג מספר "הבנות" לגבי מקור אי הדיוקים לגבי הרפואה הסינית וההסברה שלה בהם נתקלנו מצד מטופלנו וננסה להסביר מעט ולהעמיד דברים על דיוקם.

הפרדת הרפואות – בעיה הגדרתית.

הרפואה הסינית נהנית מהיסטוריה ארוכה מאוד ומנסיון קליני עצום ובלתי נתפס שהתפתח בצורה הדרגתית, מתודית ומסודרת לעיתים יותר ולעיתים פחות, לאורך תקופה של כמה אלפי שנים.
אחד מהמאפיינים הבולטים ברפואה הסינית לאורך כל התקופה הזו ובוודאי שכיום בבתי החולים בסין הוא היותה רפואה מתפתחת ששואפת לאמץ לתוכה אמצעים רפואיים חדשים, להתאימם למודל בו היא עובדת ולעשות בהם שימוש.

כך יצא שלאורך אלפי שנות התפתחותה, שילבה הרפואה הסינית כל העת שצמחים מגישות חדשות, נקודות
דיקור, שיטות טיפול חדשות ואפילו תיאוריות חדשות. כל אלו פותחו ככל שהרפואה התפתחה, ככל שהעולם התקדם וככל שידע חדש נחשף. 

רפואה סינית בסין - שימוש בכלי טיפול מסורתיים לצד כלים מודרניים
גישה זו נמשכת גם כיום, בעת המודרנית.
כיום ניתן לראות רופא אשר בודק דופק ולשון (בדיקות מסורתיות) לצד התבוננות בMRI.

צמחים שניתנים במקביל לטיפול כימותרפי לסרטן או לאנטיביוטיקה
אינפוזיות צמחי מרפא לאחר ניתוחים מסובכים לעידוד הריפוי והשיקום המלא, דיקור להרדמה במהלך ניתוחים ועוד.

בכל תקופה הכלים המודרניים היעילים אומצו ונכנסו אל תוך המודל הרפואי הסיני וכיום מצב זה ממשיך עם הקידמה הטכנולוגית כפי שהיה מאז ומעולם בעצם.

אחת מהטעויות הנפוצות בה אנו נתקלים היא יצירת ההפרדה בין הרפואה הסינית המסורתית לבין הרפואה המערבית בהתייחסות למטופל ולמחלה.

לעיתים נדמה אפילו כי כאשר באים לנתח מחלה או מצב מסוים אצל מטופל, קיים ממש נסיון להתייחס אליו כאל שני מטופלים שונים, האחד סובל ממצב שמאובחן קונבנציונלית והשני מאובחן עפ"י הגדרות סיניות.

למי מאתנו שהתנסה בטיפול סיני מסורתי בוודאי יצא להיתקל במושגים כמו – חוסר צ'י, בעיה בכבד או בכליות, היין לא מאוזן עם היאנג וכו' כאשר בסה"כ הוא או היא הגיעו עם בעיה מערבית ברורה (פריצת דיסק, בעיית עור, כאבי מחזור וכו').

חשוב לציין כי הרפואה הסינית אינה רואה בהכרח או מגדירה בגוף האדם חומרים או מרכיבים פיזיים שלא התגלו עדיין במחקר מודרני אלא מעלה יותר רעיונות ותיאוריות לגבי הקשר המערכתי בין התופעות השונות.
המדע בהחלט לא גילה הכל עדיין, קיימים עוד "סודות" רבים בגופינו שיקח זמן רב להבין אם בכלל. יתכן בהחלט וקיימות מערכות בגוף אשר קיבלו התייחסות משמעותית ברפואות עממיות יותר ושכיום המבט המודרני פחות בוחן אותן. יתכן בהחלט שבעתיד המצב ישתנה. 

עם זאת הרפואה הסינית המסורתית פחות מתבססת על הרעיון של "הנה זה כן קיים" אלא יותר על היכולת להצביע על קשר בין מצבים שונים גופניים, בין מצב גופני לנפשי ולהפך, בין תסמינים שונים, בין שינויים סביבתיים להתפתחות שינויים פנימיים ועוד.

כך למשל שמות האיברים ברפואה הסינית חופפים אמנם לשמות המערביים - כבד, טחול, כליות, ריאות וכו‘ אך ההתייחסות אליהם אינה מוגבלת לאיבר הפיזי עצמו שיושב בחלל הבטן או החזה אלא משייכת תופעות שונות לאורך ולרוחב הגוף, ואל הקשר ביניהן.

לדוגמא, המושג “כבד“ ברפואה הסינית הינו שם כולל לרשימה של ביטויים ותפקודים בגוף, חלקם גופניים
ערוץ הכבד - משפיע על איזורים רבים בגוף
וחלקם נפשיים, אשר נושאים כולם את השם ”מערכת הכבד“. העיניים לדוגמא, הגידים והרצועות השונות, שליטה על המחזור החודשי, מצב רגשי של סטרס וכעס, אזור צידי הצלעות בגוף ועוד, כל אלו משויכים ברפואה הסינית למושג כבד. כך יוצא שאדם שמגיע לקליניקה ומתלונן על דלקות עיניים, או מטופל שמתלונן על מצב נפשי של סטרס, או מטופלת בעלת בעיות במחזור החודשי, כולם או רובם יסווגו ככה“נ, כסובלים מבעיה מסוימת במערכת הכבד, לאחר אבחנה.

אין זה אומר שקיימת בעיה מערבית במערכת זו, לרוב אין כלל קשר בין המדדים המערביים של האיבר הפיזי לבין ההגדרה הסינית, כפי שאנו רואים כאן. אך השם הוא אותו השם גם אם הכוונה שונה.

ההפרדה אם כן נעשית בהתייחסות למושגים השונים אך לא בהתייחסות לגוף האדם ומערכותיו. אותן מערכות קיימות כאן וכאן והשוני היחידי הוא בהתייחסות אליהן – ספציפית וממוקדת מאוד ברפואה הקונבנציונלית אל מול רחבה ומערכתית/הוליסטית ברפואה הסינית המסורתית.

רפואה סינית  - תיאור ציורי ”ארכיטיפי“ לתופעות גוף/נפש

על פי ויקיפדיה, ארכיטיפ הוא אב טיפוס של רעיון, אדם, אובייקט או מצב שהאנושות, על תרבויותיה השונות,
חוותה תדיר והוא נשמר כמשקע בזיכרון האנושי, כמודל שעל פיו פרטים אחרים מתובנתים. הפרט החווה את חייו הפרטיים חשוף תמיד הן להתרחשויות ההווה שהוא שותף להן, והן לאותם דימויים קדומים מעברה של משפחת האדם.
דוגמה: דמות האם היא ארכיטיפ, שהרי כל התינוקות בכל התרבויות שותפים לחוויית האם, תפיסת התינוק את אמו שלו משלבת בתוכה את התנסויותיו עם אותו דימוי של דמות האם הטבוע בו, כפי שהגזע האנושי חווה אותה מאז ומעולם.
ארכיטיפים טבעיים ברפואה הסינית -
מים, אש, עץ, אדמה, מתכת
אחד מהדברים הגדולים באמת שהרפואה המודרנית השיגה הוא הסטנדרטיזציה והאובייקטיביות או לפחות השאיפה אליה.
אם אדם חולה במחלה בדרום אפריקה ויאובחן ע"י רופאו כסובל מדלקת קרום המוח למשל, באם ישלח את האבחנה לרופא בארה"ב, הרופא ידע בדיוק מהי דלקת קרום המוח, כיצד מאבחנים אותה וכיצד מטפלים בה. 
יתכן והוא יחלוק על האבחנה של הרופא האפריקני, יתכן והוא יבחר לטפל אחרת אבל לא יהיה ספק בנוגע להבנה של המושג "דלקת קרום המוח".

הרפואה הסינית, כרפואה עתיקה מאוד אשר קדמה לכלי מדידה אובייטיביים מודרניים, זיהתה את הצורך באובייקטיביות רפואית ע"מ לטפל בתופעות סובייקטיביות (מחלות ומצבים רפואיים). 

בזכות השימוש שלה במושגים ”ארכיטיפים“, לרוב מעולם הטבע, ע“מ להסביר תופעות גופניות ונפשיות שונות, ניתן היה להגיע להסבר אובייקטיבי ופשוט יחסית המנסה להסביר תהליכי בריאות וחולי בגוף האדם.

המושגים בהם בוחרת הרפואה הסינית להשתמש הינם מושגים בסיסיים אשר כל אדם בכל תקופה ובכל מקום בעולם ידע להתייחס אליהם בצורה דומה או זהה.

אש - מחממת, חורכת, עולה למעלה, מפיצה אור
השימוש במושגים כמו ”אש“ או ”רוח“ ברפואה הסינית יעיל כדי ליצור בסיס הבנתי משותף כיוון שבכל מקום בעולם ובכל שלב באנושות ההבנה הבסיסית של מושג זה הינה דומה ולכן קל יותר להשתמש בו בשביל לתאר תופעות סובייקטיביות (סימנים וסימפטומים למשל) בצורה אובייקטיבית.

בכל שלב בחיינו ובכל שלב בהתפתחות האנושית, ההבנה הטבעית והחוויה של – מה זה רוח, או, מה זה אש, דומה ככה"נ.
לכן ניתן להשתמש במושגים אלו כמושגים אשר  קל "להלביש" אותם על תופעות גופניות או נפשיות ולהסבירן בצורה אינטואיטיבית ו - אובייקטיבית יחסית.





מצב של "אש" - כעס, פנים אדומים ועוד.
לדוגמא, אדם המגיע לקליניקה עם פנים אדומים, פצעונים, עיניים אדומות, נטייה להתפרצויות זעם, קושי להרדם, חוסר שקט וכו' יכול להיות מתואר כאדם הסובל מ"אש".

האש מתבטאת בטבע בחום, באור, בעלייה מעלה ובתזזיתיות.

לכן בצורה ציורית ניתן לומר כי אותו מטופל סובל ממצבים ש"עולים מעלה" – פנים אדומים והתפרצויות זעם, ממצבי חום – "חריכה" של הבשר ויצירה של פצעונים ומאור – פנים אדומים בוהקים. אלו הם מאפייני האש ולכן אותו אדם יוגדר כסובל מאש.


ניתן לראות כי לעומת העבר, אז לא היו כלים למדידה והערכה, דבר שיצר צורך במציאת "מכנה משותף" אליו ניתן להתייחס  בצורה שווה ע"י כולם ולהבאת מושגים מעולם הטבע, כיום, עם אמצעי מדידה ותצפית משוכללים אנו יכולים להשתמש במושגים מדויקים יותר, אך מסובכים להבנה שכן הם מצריכים הבנה ביולוגית, כימית, אנטומית ופיזיולוגית עמוקה.

כך בדיוק אנו מכירים היום את הרפואה הקונבנציונלית המתקדמת - רפואה בעלת עולם מונחים ומושגים רב אשר בשביל ללמוד אותו יש צורך להשקיע שנים רבות בהבנת הבסיס, ללמוד מושגים שפותחו ע"י בני אדם להסבר של תופעות גופניות - מהו תא, הורמונים, נוירוטרנסמיטרים וכו'.
כבר לפני אלפי שנים ניסתה לבצע זאת הרפואה הסינית הצעירה ובהעדר אפשרות להגדרת מושגים אחידים על בסיס תצפית ומדידה, השתמשה בעולם המושגים הגדול והמשותף לכולנו כאשר בחרה במושגים בהם היא עושה שימוש ע“מ לתאר את תפקודי הגוף ומחלותיו.

"רפואה שצריך להאמין בה, לא להבין אותה"  - בעיה תפיסתית

לאורך אלפי שנים הייתה סין מעצמה סגורה אשר אמנם קיבלה השפעות מסוימות מהעולם החיצון אך ברוב רובה נשארה בעלת אופי אחיד אשר הלך והתפתח עם השנים.
דבר דומה קרה בהתפתחות הרפואה הסינית עצמה, אשר קיבלה לתוכה כלים רבים אך נשארה במהותה סינית.

כיום, עם יציאתה של הרפואה הסינית את המערב, היא נתקלת באוסף רב של שיטות טיפול עתיקות יותר או פחות אשר קיימות ומבוססות כבר בו. שיטות כמו רפלקסולוגיה, עיסוי שוודי, פרחי באך, הומיאופתיה, נטורופתיה הינן שיטות טיפול משלימות נפוצות בעלות בסיס תיאורטי שונה מאוד משל הרפואה הסינית המסורתית אשר לעיתים מבוסס על עקרונות הפילוסופיה או הרפואה העממית המערבית בכלל.


הרפואה הסינית מגיעה בעצם כ"אורחת" וגם ככזו היא בעייתית כיוון שמושגיה קשים ללמידה והבנה והמודל עליו היא מושתתת – המודל הערוצי, הגדרות צמחי המרפא וכו' שונה מאוד מצורת החשיבה המערבית .

כל אדם שלמד ביולוגיה או כימיה ברמה בסיסית בתיכון מכיר, גם אם ברמה בסיסית, מושגים כמו תא, חמצן, דם וכו‘ ויודע לתאר בקצרה על מה מדובר. המושגים הסינים שונים לחלוטין ממושגים בסיסיים אלו.


כיוון שלמידתה קשה והבנתה מחייבת הכרות מעמיקה עם העולם הסיני אשר אינו מוכר למטופל ולעיתים רבות אף למטפל, קל יותר להיעזר במושגים או תיאוריות מערביות העומדות בבסיס שיטות הטיפול הנ"ל ע"מ להסבירה. קל, אך לא נכון בראייתנו.

היא נתפסת ואף מוצגת פעמים רבות כסוג רפואה "רוחני" אשר עובד על אמונת המטופל בתהליך ובמקבץ
רפואה סינית נתפסת כרפואת "אליל"
בה יש להאמין.
מושגים אותם הוא אינו מבין מחשבתית אך מסוגל להתחבר אליהם ברמה אינטואיטיבית.


"צריך להאמין בזה" כך שמענו פעמים רבות ממטופלנו כאשר בפועל הדבר רחוק מן המציאות. אין צורך להאמין ברפואה הסינית יותר משיש צורך להאמין בטיפול קונבנציונאלי באנטיביוטיקה או בתרופות ללחץ דם.

כך מוסבר פעמים רבות למטופל כי בגופו זורם "כוח חיים" (צ'י) בערוצים מוגדרים (מרידיאנים) ואף שהמטפל, באמצעות המחט, מעביר את אותו כוח אל גוף המטופל וכו'.

מודל חשיבה זה, אשר אינו קיים ברפואה הסינית המסורתית, אינו מסביר את הפער בין הבנת האנטומיה-פיזיולוגיה הקונבנציונלית לגבי גוף האדם, זו אשר מציעה הבנות מוגדרות מדויקות לגבי מיקום ותפקודי האיברים ונסמכת על מרכיבים שניתן לצפות בהם, למדוד אותם ולהגדירם במדויק.

שימוש בעולם המונחים שתואר קודם לכן מחייב את המטופל לצאת מתפיסתו ודרך חשיבתו ה"מערבית" בה הוא רגיל להבין, למדוד ולבחון ובעצם להסתמך על אמונה במודל שאינו מציע הסבר מוחשי.

בפועל, הרפואה הסינית המסורתית מבוססת על נסיון, תצפית ומחקר בני אלפי שנים המציעים מודל מורכב מאוד ומעמיק מאוד, המתאר קשר בין תופעות שונות בגוף האדם ומפרט בהרחבה ובצורה מקיפה ביותר על אנטומיה, פיזיולוגיה ועל צורת התפתחות המחלות בגוף ודרכי הטיפול בהן.

לנו, לאנשי המערב, קל יותר להבין מושגים רפואיים קונבנציונליים.
הרפואה הסינית מאידך, מבוססת על עולם מושגים שונה לגמרי.
בסין יכול כל אדם לתאר בקצרה את הכוונה במושגים השונים – צ'י, איברים מסוימים (כבד, טחול, כליות), חולשת דם ועוד. הוא מכיר את המושגים בצורה בסיסית כיוון שהם חלק מתרבותו כאמור.
עולם זה זר לנו, למערביים, ממש כשם שהמושגים "תא", "מערכת העצבים", כולסטרול, מערכת זרימת הדם בגוף ועוד מוכרים לנו.



לסיכום, יש לזכור שמה שאנחנו מכירים בארץ כ“רפואה סינית“ הוא פעמים רבות תוצר שילוב של תפיסות רבות ושונות אשר השתלבו יחדיו כדי להשלים פערים תפיסתיים, לגשר על פערי שפה ולשלב בצורה טבעית יותר תפיסה שונה מאוד משלנו בתוך המערכות אותן אנו מכירים.

עובדה זו אינה חיובית או שלילית אך היא קיימת ויש להתייחס אליה בבואנו להכיר, לטפל, לקבל טיפול או אפילו לשפוט.
הרפואה הסינית בסין שונה מאוד מזו הקיימת בארץ הן ברמה הטיפולית והן ברמה ההסברתית.
הטיפולים מבוצעים בבתי חולים מיוחדים המשרתים אלפי מטופלים ביום וכוללים את כל כלי הטיפול הסיניים - צמחי מרפא, דיקור, כוסות רוח, טווינא, דיקור חשמלי ועוד ועוד ועוד.
גם המטופל ההדיוט מכיר מושגים פשוטים בה וכך יודע, גם אם ברמה בסיסית ביותר, לקראת מה הוא הולך ולמה לצפות.
הרפואה המסורתית נתפסת בצורה נכונה יותר, דבר המסייע רבות לפיתוח ההסברה שלה והתובנות לגביה בציבור.
חשוב להבין זאת כדי להכיר ולהבין טוב יותר את אופי הטיפול, לדעת למה לצפות ממנו ומיכולותיו, להגיע מוכנים אליו ולהבין טוב יותר את השינויים בו והצורות השונות בהן הוא מבוצע במקומות בהם הוא ניתן.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה